T-S 8J17.7

תיאור

מכתב שנשלח אל אבו אלברכאת אבן שלידא בפוסטאט. כתוב ביהודית-ערבית. הכותב פונה אל הנמען בכינוי "דודי" (עַמִּי). מטרת המכתב היא לנתק את הקשר ביניהם, והוא בולט בעוינותו. הכותב מדווח כי אבו אסחאק החזן הגיע לאחרונה וסיפר לו שהנמען חולה אנושות ("פי חאלין צעב מן אלוג'ע"). תחת להביע אהדה, פותח הכותב בנאום זעם על האופן שבו התעלל בו הנמען (וייתכן שגם בבני משפחתו?) ופצע את לבו; "אפילו זרים לא יכלו לפצוע את לבי כך" (שו' 13–14 בצד הפנים). מהותו של הסכסוך קשה לפענוח. הכותב מביע משאלה שאנשים מסוימים ייהרגו בידי הע'וז (סלג'וקים/טורקמנים) הפושטים על האזור (שו' 7–8 בצד הפנים). הכותב ממשיך: "יקלל האל את השעה שבה נחשף עניין זה... לא הביא לי דבר מלבד אסון (וַבַּאל). מכאן ואילך אינני שם לב למה שאתה חפץ בו ולא למחלות הנמצאים בביתך. נשבעתי באלוהים שלא אכתוב לך עוד, לא אאחל לך שלום ולא אשאל לשלומך, לא בשלומך ולא בשלום בני ביתך, לא בלשון ולא בשפה (כלומר, כלל לא). ו[אישאר?] בעולם הזה ללא דוד, ללא אב וללא אח." הוא חותם בשני ציטוטים מקראיים בעלי גוון של צדקנות עצמית: "אחד היה אברהם בגויים [ויירש את הארץ]" (יחזקאל ל"ג, כ"ד, בשינוי קל מהמקור), ו"ישלם ה' לכל איש כדרכיו וכפרי מעלליו" (ירמיהו י"ז, י', בשינוי קל). ייתכן שהכותב מצטט גם את שמואל א' כ"ד, ט"ו ("והיה ה' לדיין") בשלב מוקדם יותר במכתב (שו' 11–12 בצד הפנים), אך פגם בכתב היד מקשה לוודא זאת. חלק מן המידע מתבסס על כרטסת גויטיין.

Princeton Geniza Project description: Letter sent to Abū l-Barakāt Ibn Shalīda, in Fustat. In Judaeo-Arabic. The writer calls the addressee 'my uncle' (ʿammī). The purpose of this letter is to break off their relationship, and it is striking for its hostility. The writer reports that Abū Isḥāq the cantor recently arrived and told him that the addressee is seriously ill (fī ḥālin ṣaʿb min al-wajaʿ). In place of expressing sympathy, the writer begins a tirade about how the addressee has mistreated him (and/or his family members?) and wounded his heart; "even strangers could not wound my heart so" (r13–14). The substance of the conflict is difficult to discern. The writer expresses the wish that certain people will be killed by marauding Ghuzz (Seljuks/Turkomans) (r7–8). The writer continues, "May God curse the hour that unearthed this matter. . . it has brought me nothing but evil (wabāl). From now on I care nothing about what you desire or about the illnesses of those in your family. I swear to God that I will not write you again, wish you peace, or ask after you, neither you nor those in your family, neither with language nor tongue (i.e., not at all). And [I will remain?] in this world without uncle, without father, and without brother." He concludes with two somewhat self-righteous biblical quotations: 'Abraham was one among the nations [and he inherited the land]' (Ezekiel 33:24, slightly misquoted), and 'may God repay every man according to his deeds, according to the fruit of his doings' (Jeremiah 17:10, slightly misquoted). The writer might also quote 1 Samuel 24:15 ('The Lord therefore be judge') earlier in the letter (r11–12), but a lacuna makes it difficult to be certain. Information in part from Goitein's note card. EMS, VMR, ASE.