T-S 12.329 + T-S Ar.48.136

תיאור

מכתב מיוסף בן אַרַח' אל אבו אלפצ'איל בן עמרם, בערבית-יהודית. ראו גם מכתב נוסף מיוסף אל ("התלמיד") נתנאל בן עמרם — אולי אותו נמען כמו כאן? יוסף בקושי מצליח לרסן את תדהמתו ומורת רוחו ממה שעשה אבו אלפצ'איל לבגד, ומכך שכנראה לא קיבל את שני מכתביו האחרונים של יוסף, או שלא קרא אותם כראוי, והמשיך וגזר את הבגד. הוא אומר שמעולם לא אירע דבר חמור כל כך, ושאפשר היה אולי לצפות לכך מאדם צעיר אך לא מזקן "אשר שוחח עם יסודי עולם" (? wa-taḥaddath maʿa yesodei ʿolam). מופיע כאן גם אוצר מילים מקצועי נוסף מתחום תעשיית הטקסטיל. בשוליים העליונים של recto מתגונן יוסף מפני האשמתו של אבו אלפצ'איל שקלקל עסקה הקשורה באבו סעיד. הוא שולח דרישת שלום לאבו אלפצ'ל, מנחם, נתן ויהודה. כמו כן הוא מצרף מכתב מטוביה אל נתן ששכח ממנו עד כה, ומוסיף את ברכותיו שלו לחגים, וכן בקשה משלו שנתן ישיג עבורו הדס (? marsīn) בשווי שני דרהמים מן הפרנס או ממישהו אחר (לסוכות?) וישלח אותו עם כל אדם — בין אם יהודי, מוסלמי אמין, או אפילו רב-החובל של הספינה. צירוף: אלן אלבאום.

Princeton Geniza Project description: Letter from Yosef b. Araḥ to Abū l-Faḍāʾil b. ʿAmram In Judaeo-Arabic. See also T-S 13J20.8, a letter from Yosef to ("the Talmid") Netanel b. Amram (possibly the same recipient as here?). Yosef can hardly contain his amazement and dismay at what Abū l-Faḍāʾil has done with the garment, and how he must not have received Yosef's last two letters, or must not have read them properly, and how he went ahead and had the garment cut. He says nothing so grievous has ever happened before, and it might be expected from a young person, but not from an elder "who has spoken with the foundations of the world" (? wa-taḥaddath maʿa yesodei ʿolam.) There is other specialized vocabulary of the textile industry here as well. In the upper margin of recto Yosef defends himself against Abū l-Faḍāʾil's accusation of messing up a deal involving Abū Saʿīd. He sends his regards to Abū l-Faḍl and Menaḥem and Natan and Yehuda. He also encloses a letter from Ṭoviyya to Natan that he had forgotten about until now, and adds his own good wishes for the holidays, as well as his own request that Natan obtain two dirhams' worth of myrtle (? marsīn) from the Parnas or from someone else (for Sukkot?) and send them with anyone, whether a Jew or a trustworthy Muslim, or even the captain of the boat. Join: Alan Elbaum.