CUL Or.1080 15.45

תיאור

רשימה משנת 1593, המתוארכת לאלול ה'שנ"ג ולתחילת ה'שנ"ד, הנושאת את הכותרת "שארית בתי הקודש של קהל המוסתערב". בהמשך מובאים שמות רחובות ורשימות של אנשים, ככל הנראה שוכרי הנכסים של ההקדש. ליד חלק מן השמות מופיעות הערות על תשלומי שכירות — כמה שולם וכמה נותר לתשלום. הרשימה עשויה להיות שימושית לצורך הצלבת אנשים ומקומות המוזכרים במסמכים אחרים מן המאה השש עשרה. רישום החשבון הראשון ברקטו קשור למנהיג הקהילה ר' עובדיה כהנא ול"הוצאות דמוה" (כנראה בית הכנסת/אתר העלייה לרגל). אזכורים מן המאה השש עשרה ולאחריה לאתר קדוש זה הם בעלי חשיבות מכרעת, שכן סביר להניח כי בית הכנסת של משה רבנו בדמוה נחרב בשנת 1498, על פי הוראת הסולטאן הממלוכי אל-מלך אל-נאצר (על מאורע זה ראו פאול פנטון, "צופים ויהודים במצרים הממלוכית"). נראה כי בית הכנסת בדמוה אכן נבנה מחדש, שכן הוא מוזכר בכרוניקה של ר' יוסף סמברי מסוף המאה השבע עשרה, "ספר דברי יוסף". ר' עובדיה כהנא מצוין כנפטר בשורות הפותחות (1–5) של מסמך משפטי קהילתי משנת 1595. בין השמות הנוספים המוזכרים במסמך: ברקטו — ישועה בוחירי, סלימאן שאמי, שמואל עִמאני, ח'ליפה שאמי; ובוורסו — עובדיה חג'ר, שלמה עכאס(?), יששכר גואלי.

Princeton Geniza Project description: List from 1593 CE dated Elul 5353 and early 5354, headed as "the remainder of the houses of the qodesh of the Musta'rib congregation." It then gives street names and lists of people, perhaps the tenants of the qodesh. Some of them have notes about rent payments as well--how much has been paid, how much remains to be paid. The list may be useful for cross-referencing people and locations from other 16th-century documents. The first account entry on the recto is related to the communal leader R. ʿOvadya Kāhna and "the expenses of Dammūh" (perhaps the synagogue/pilgrimage site). Sixteenth- and post-sixteenth-century references to this sacred site are crucial because it is likely that the Synagogue of Moses at Dammūh was destroyed in 1498 CE at the direction of the Mamlūk Sultan al-Malik al-Nāṣir (For this incident, see: Paul B. Fenton, "Sufis and Jews in Mamluk Egypt," in Muslim-Jewish Relation in the Middle Islamic Period, ed. Stephan Conermann (Göttingen: V&R Unipress, 2017), 42.) It seems likely that the Dammūh Syngogue was rebuilt given that it is mentioned in Yosef Sambari's late-seventeenth-century chronicle: Sefer Divrei Yosef, ed. Shimon Shtober (Jerusalem: Ben-Zvi Institute, 1994), 158. R. ʿOvadya Kāhna is listed as deceased in the opening lines (1-5) of a communal legal document in 1595 CE (JTS: MS 9160, fol. 1, PGPID 11073). Some additional names of those mentioned include: (recto) Yeshuʿa Buḥeyrī, Slīman Shāmī, Shemuʾel ʿImānī, Khalīfa Shāmī; (verso) ʿOvadya Ḥajar, Shelomo עכאס (ʿAkās?), Yiṣḥaqqar Gvālī. MCD.