T-S 24.65

תיאור

מכתב מצדוק בן יאשיהו, השוהה בעיר ספר כלשהי בלבנט, אל הדיין יוסף בן אברהם בפוסטאט. תיארוך: ככל הנראה ראשית שנת 1100 לסה"נ. צדוק, המוכר ממגילת אביתר ואשר שימש בעבר כשלישי בישיבה, מתאר את מורת רוחו מן השהייה במקום זה, שאליו יצא כדי לפדות ילדים שבויים המוחזקים בידי הצלבנים באנטיוכיה, ובהם ילדה קטנה ממשפחתו שלו, שכבר שוחררה. הוא עודנו פועל לשחרור חתנו (שרנו אדירנו חתננו שר בית ישראל), שגויטיין מזהה אותו עם אבו סעד בן האישה התסתרית (המוזכר כשבוי הצלבנים במסמך אחר). צדוק שלח גם מכתב אל הנגיד (מבורך בן סעדיה) ובו דיווח על מאמציו לשחרור השבויים. בצד האחורי מופיעה הכתובת, ובכיוון הפוך לטקסט שבצד הראשי, נכתבו בכתב יד אחר 8 שורות של תרגילי קולמוס.

Princeton Geniza Project description: Letter from Ṣadoq b. Yoshiyya, in a border town somewhere in the Levant, to the judge Yosef b. Avraham, in Fustat. Dating: probably the beginning of 1100 CE. In this document Ṣadoq, known from Megillat Evyatar and formerly the third of the yeshiva, describes his disgruntlement at having to be in this location, where he went to liberate captive children held by Crusaders in Antioch, including a little girl from his own family, who has now been released. He is still endeavoring to free his son-in-law (שרנו אדירנו חתננו שר בית ישראל), whom Goitein identifies with Abū Saʿd the son of the Tustarī woman (mentioned as a Crusader captive in T-S 10J5.6 + T-S 20.113). Ṣadoq has also sent a letter to the Nagid (Mevorakh b. Seʿadya) reporting on his efforts for the captives. Verso contains the address and, written inverted in relation to the text on recto, 8 lines of pen exercises in a different hand. (Information in part from CUDL)