T-S 10J20.5

תיאור

ורסו: מכתב בכתב ידו של משה בן מימון אל אלשיח' אלוות'יק, הוא אברהם בן יחיא אלנג'יב, החוכר של חלקת אדמה הסמוכה לדמוה השייכת לקודש. המכתב עוסק הן בענייני עסקים והן בעניינים אישיים. תיארוך: בקירוב 1180 לסה"נ, ובאופן רחב יותר 1168–1204 לסה"נ, על פי תקופת פעילותו של הרמב"ם במצרים. המכתב כתוב בסגנון אינטימי וביתי המעיד על יחסי קרבה בין השניים. כפי הנראה אלוות'יק, שהיה במקום, נדרש לטפל בענייני בית הכנסת (מוזכרים כאן פינוי אשפה ותיקונים), וכן בחלקת אדמה נוספת הסמוכה ככל הנראה אף היא לבית הכנסת. את אותה חלקה מעבד איכר מוסלמי שהרמב"ם נותן בו את אמונו. בתפקידו כרופא, נראה שהרמב"ם המליץ בעבר לאלוות'יק לשתות חלב באופן סדיר, ולשם כך שכר הלה פרה; כעת הוא מייעץ לו לוותר על הפרה, שכן די בשתי כוסות חלב ביום. (המידע על פי גיל, Documents, עמ' 321, מס' 76.)

Princeton Geniza Project description: Verso: Autograph letter from Moshe Maimonides to al-Shaykh al-Wathīq, i.e. Avraham b. Yaḥyā al-Najib, the tenant of a parcel of land near Dammūh belonging to the qodesh. Regarding both business and personal matters. Dating: ca. 1180 CE and, more broadly, 1168–1204 CE based on the years when Maimonides was active in Egypt. The letter is written in a familiar style which indicates a close relationship between the two. Apparently, al-Wathīq, being on the spot, had to take care of the synagogue (removal of garbage and repairs are mentioned here), and of some other piece of land, apparently also adjacent to the synagogue. That land is farmed by a Muslim, whom Maimonides trusts. In his role of physician, Maimonides had apparently advised al-Wathīq to drink milk regularly, for which the latter rented a cow; he now advises him to give the cow up, since two cups a day are enough. (Information from Gil, Documents, pp. 321, #76.)