T-S NS J438

תיאור

חשבון של הקודש, בערך שנת 1220. דף כפול מתוך פנקס. הרשימה כוללת בעיקר הוצאות, רובן עבור בתי הכנסת ועבור תלמידי חכמים ופקידי הציבור. בין המופיעים ברשימה ישנם שמשים, ובהם שמש בית הכנסת בדמוה. ארבעה עמודים של טיוטות חשבונות קהילתיים, כולם מחוקים בקווים אנכיים ואלכסוניים — פרקטיקה מקובלת לאחר שהועתק עותק נקי. העמוד הראשון כמעט זהה לחלוטין למסמך אחר. שאר העמודים מעניינים במיוחד, שכן הם כוללים הוראות רבות מאת הנגיד אברהם מימוני, החושפות את שיטות הניהול המנהלי בעתות מצוקה קשה. לדוגמה, מגבית בסך כולל של 30 דרהם הובטחה לבחור מגרבי, ואדם נכבד ערב לסכום ושילם אותו לאותו זר. כאשר התקבלו רק 17 דרהם בפועל, הורה הנגיד ליטול 13 דרהם ממגבית שנאספה עבור אדם מדמירה שבמצרים ולהעבירם לאותו נכבד. הנסיבות היו ככל הנראה שההלך מן המגרב נאלץ לעזוב, בעוד האיש מדמירה יכול היה להמתין, וכן שהאנשים שערבו לסכומים היו צריכים לקבל את כספם בחזרה מיד — שאם לא כן, לא יימצא איש בעתיד שייטול על עצמו תפקיד זה, שאודותיו אנו קוראים רבות בפרוטוקולי בית הדין.

Princeton Geniza Project description: Account of the qodesh, ca. 1220. A double leaf of a notebook. The list contains mainly expenditures, mostly for the synagogues and for scholars and officials. Among them are beadles, including the beadle of the synagogue of Dammuh. (Information from Gil, Documents, pp. 423 #126). Four pages of drafts of communal accounts, all crossed out [vertical and diagonal strokes], which was usually done after a clean copy was made. Page one is almost entirely identical with the T-S NS J251. The other pages are highly interesting for they contain many instructions by the Nagid Abraham Maimonides showing administrative practices in times of severe hardship. For instance, a collection, totaling 30 dirhems had been promised to a young Maghrebi, for which a notable had stood security and paid to the foreigner. When only 17 dirhems came in, the Nagid ordered 13 dirhems taken from a collection for a man from Damira, Egypt, and turned over to that notable. The situation probably was that the traveler from the Maghreb had to leave, while the man from Damira could wait, and people who had stood security should get their money back immediately, otherwise no one would be found in the future to undertake that task about which we read so much in court records.