ENA NS I.67
בית המדרש לרבנים
- סוג מסמך
- מכתב
- שפה ראשית
- יהודית-ערבית
- ספרייה
- בית המדרש לרבנים
- אוסף
- JTS
תיאור
מכתב בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה מן המאה ה-11. רובו ככולו מורכב מהוראות לרכישת סחורות שהשולח מבקש מהנמען לקנות עבורו, בליווי רשימה של אותן סחורות. הנמען מתבקש שלא לקנות דבר מברהון. פתח המכתב: על שמך . . . אסאלך יא סידי וסנדי אן תתפצל תקף לי פי שרא הדה אלחואיג ותצת . להא ותחטאט עלי פיהא וכנת סאלתך אלא תשתרי לי מן ברהון חאגה פליס לאחד פיה מנה ולא . . . אחד תגמעהא מן אלדכאכין אין מא ופק אללה תעאלי מן דלך. בין הפריטים: בד ארגמן (ארג'ואן); שרף סנדרוס (סנדרוס); סוכר קשה מסוג סוכר סולימאני (כלומר, מסולימאן שבדרום-מערב איראן); כלים גדולים מסוג מסוים (אג'אג'ין, יחיד אג'אנה); הליליג' צהוב כאבולי איכותי (כאבולי); עץ הודי ארומטי איכותי (עוד הנדי); אטד מכה (ח'ולאן מכי); אהל חצ'רמי (צבר); קמפור (כאפור); כוחל מגרבי; פרחי סיגליות (זהר בנפסג'); קסיה פיסטולה (כיאר שנבר); קינמון (קרפה); עוזרר (ענאב); שמן סיגליות עיראקי; סוג של עץ (עוד אל-[...]); שרף אורן (עלך צנובר); סרקוקולה (ענזרות); ליתרז' (מרתך); זרעי ריחן (בזר ריחאן); פלפל; ועוד כמה פריטים שקשה לקוראם. אחרי הרשימה מופיע פסקה המזכירה את השמות מוסא בן ע'ליב (המוכר ממסמכים אחרים); ברהון שוב; פוסטאט/מצרים; ואל-נותי(?). בתחתית הדף ושוב בשוליים מוזכר אבו ברהים או אבראהים עיאש (אולי עיאש בן צדקה). בצדו האחורי של המסמך מוסיף השולח שאם לא יוכל הנמען למלא את ההזמנה, אל לו להפקידה בידי אדם אחר; במקום זאת עליו להמתין לבואו של פרח בן אלג'אסוס ולמסור לו את הצרור כדי שייטול את המשימה (פאן לם ימכן חצורך פי שי [מנ]הא פלא תכלף אלאמר ללגיר תדע אלצרה לוצול פרח בן אלגאסוס יתולא שראהא ואלסלם). בצדו האחורי, סובב ב-180 מעלות, מופיע מה שעשוי להיות כתובת קצרה בערבית עם השם יחיא בן טו[...], אך מאחר שמופיעה לפניה המילה 'חואיג'' ייתכן שאין זו כתובת כלל. לצד זה מצוי רישום נוסף בערבית-יהודית הנותן הוראה לגבי הסחורות (ולא ת . . ל מן כרוג אל . . . מן גמלה אלחואיג).
Princeton Geniza Project description: Letter in Judaeo-Arabic. Dating: probably 11th century. Consisting almost entirely of instructions for commodities the sender wants the addressee to buy for him, with a list of those commodities. The addressee is not to buy anything from Barhūn. The introduction: על שמך . . . אסאלך יא סידי וסנדי אן תתפצל תקף לי פי שרא הדה אלחואיג ותצת . להא ותחטאט עלי פיהא וכנת סאלתך אלא תשתרי לי מן ברהון חאגה פליס לאחד פיה מנה ולא . . . אחד תגמעהא מן אלדכאכין אין מא ופק אללה תעאלי מן דלך. Items include: purple cloth (arjuwān); sandarac resin (sandarūs); hard sugar candy (sukkar sulaymānī, i.e., from Sulaymān in SW Iran); a kind of large vessel (ajājīn, sg. ijjāna); good quality chebulic myrobalan (kābulī); good quality Indian aromatic wood (ʿūd hindī); Meccan boxthorn (khawlān makkī); Ḥaḍramī aloe (ṣabr); camphor (kāfūr); Maghribi kohl; violet flower (zahr banafsaj); cassia fistula (khiyār shanbar); cinnamon (qirfa); jujube (ʿunnāb); Iraqi violet oil; a kind of wood (ʿūd al-[...]); pine resin (ʿilk ṣanawbar); sarcocolla (ʿanzarūt); litharge (martak); basil seed (bizr rayḥān); pepper; and several further entries which are hard to read. The list is followed by a paragraph mentioning the names Mūsā b. Ghulayb (known from other documents); Barhūn again; Fustat/Egypt; al-Nūtī(?). At the bottom and again in the margin mentions Abū Brāhīm or Ibrāhīm ʿAyyāsh (perhaps ʿAyyāsh b. Ṣadaqa). On verso, adds that if the addressee is unable to fulfill this order, he should not entrust it to somebody else; instead he should wait for the arrival of Faraḥ Ibn al-Jāsūs and give him the purse for taking over the task (פאן לם ימכן חצורך פי שי [מנ]הא פלא תכלף אלאמר ללגיר תדע אלצרה לוצול פרח בן אלגאסוס יתולא שראהא ואלסלם). At 180 degrees on verso there is also what may be a brief Arabic address with the name Yaḥyā b. Ṭū[...], but this is preceded by the word 'ḥawāʾij' so may not be an address at all. Next to this is another note in Judaeo-Arabic giving an instruction about the goods (ולא ת . . ל מן כרוג אל . . . מן גמלה אלחואיג). ASE