ENA 2558.13

תיאור

מכתב מלשכתו של הנגיד יהושע מימוני (נולד 1310 – נפטר 1355) אל רבנו אברהם "כתר [...]". יהושע מודיע לאברהם כי סיף אלדין בהאדור התייצב (בפני בית הדין) ותבע את עוץ' האלכסנדרוני בגין כסף שהיה חייב לו. עוץ' היה נשבע שבועה חמורה שלא ייסע ללא הסכמת נושיו — ואכן עשה בדיוק את ההפך. יהושע מורה לאברהם להודיע לאשתו של עוץ' שאם בעלה נמצא אצלה והוא אינו יוצא להתייצב, גם היא תוכנס לחרם ותהיה חייבת לשלם את ה'תרסים' על חשבונו (הכוונה כנראה לתשלום החוב במקומו, ולא למשמעות האחרת של תרסים שמתייחסת לאגרות הממשלה עבור מעצר בית). יהושע מדגיש כי הנושה הוא איש טוב, ולכן ניתן להאמין לדבריו; יתרה מזאת, הוא נשבע שבועה כבדה שאין הוא מנסה לרמות. בצד השני (verso) מופיעה התשובה בעברית, חתומה ביד אברהם הספרדי. כתב היד הוא ספרדי מובהק, ואלמלא ההקשר היה כנראה מיוחס לתאריך מאוחר בכמה מאות שנים. הטקסט דהוי מאוד, אך ניתן לחלץ ממנו פרטים אחדים: אברהם מצא את עוץ' עצמו או את אשתו, או לפחות אנשים שהכירוהו, ואיים להטיל עליו חרם למחרת בסמכות הנגיד, אלא אם ישלם את 120 חתיכות הכסף שהוא חייב — אך עוץ' סירב. לאחר מכן, "אנשים... אלינו בשם עוץ' שהוא אמר שאם... אותו, הוא ישלם... הדת. ראה [מה] יש לעשות בעניין, והודע לעבדך בן אמתך. אברהם ספרדי." (מקטלג קודם זיהה גם את המילה "המרת דת" באחד המקומות בטקסט.)

Princeton Geniza Project description: Letter from the office of the Nagid Yehoshuaʿ Maimonides (b. 1310–d. 1355) to a certain Rabbenu Avraham "the diadem of [...]." Yehoshuaʿ informs Avraham that Sayf al-Dīn Bahādur appeared (before the court) and sued ʿIwāḍ the Alexandria for silver that he was owed. ʿIwāḍ had taken a strict oath not to travel without his creditors' consent—but of course he has done just that. Yehoshuaʿ instructs Avraham to inform ʿIwāḍ's wife that if her husband is with her, and he does not come forth, she too will be placed under the ban, and she will be obliged to pay the 'tarsīm' on his account (this probably refers to paying the debt for him, rather than the other meaning of tarsīm, which refers to the government fees for house arrest). Yehoshuaʿ emphasizes that the creditor is a good man, so his word can be believed; plus, he took a mighty oath that he is not playing a trick. On verso there is the response in Hebrew, signed by Avraham ha-Sefaradi. The hand is distinctly sefaradi and would probably have been dated to a couple centuries later if it weren't for the context. The text is very faded, but some information can be extracted: Avraham found either ʿIwāḍ or his wife or at least people who knew him and threatened to place a ban on him the next day under the authority of the Nagid, unless he paid up the 120 silver pieces that he owed—but ʿIwāḍ refused. Then, "people... to us in the name of ʿIwāḍ that he said that if... him, he will pay... the religion. See [what] should be done in the matter, and inform your slave the son of your maidservant. Avraham Sefaradi." (A previous cataloguer also saw the word "convert" somewhere in here.) OZ, AA, ASE.