תיאור
בצד ה-verso: מכתב ממשה בן לוי הלוי, השוהה בקליוב, ככל הנראה לאביו אבו סהל לוי, בפוסטאט. משה היה עצוב מאוד ובכה בלילה שלאחר שאישה מבוגרת מבני המשפחה (אלכבירה) עזבה אותו ושבה לפוסטאט. הוא מאיץ באמו 'לעשות את הדברים שאמרת לה לעשות עבורי' ללא דיחוי. הוא מבקש עוד תותיא (תחמוצת אבץ); אנבר(?); וגומי-סנגל זהוב (? קאקיאס דהבי). על הנמען לקבל ממחפוץ' את כל מה שהוא חייב למשה. באשר לדמוה, הוא מציע שבני המשפחה ייצאו לשם תחילה והוא ינסה להדביק אותם ביום ראשון, או לחלופין הוא ינסה להגיע אליהם ביום חמישי וכולם יוכלו לצאת יחד לדמוה. יש לציין שמשה גזר את שני המסמכים המקוריים — מסמך משפטי מ-1194 לסה"נ — ועשה שימוש חוזר בצדם האחורי של שני הקטעים לכתיבת מכתבים.
Princeton Geniza Project description: Verso: Letter from Moshe b. Levi ha-Levi, in Qalyūb, probably to his father Abū Sahl Levi, in Fustat. He was very sad and wept the night after an elder female family member (al-kabīra) left him and returned to Fustat. He urges his mother to 'do the things that you told her to do for me' without delay. He requests more tutty; אנבר(?); and golden gum-senegal (? קאקיאס דהבי). The addressee is to get from Maḥfūẓ all that he owes to Moshe. As for Dammūh, he suggests that the family members go there first and he try to catch up with them on Sunday, or alternatively he'll try to come to them on Thursday and they can all go to Dammūh together. Note that Moshe cut up ENA 2558.18 + T-S 13J7.12, a legal document dated 1194 CE, and reused the versos of both fragments for letters.