T-S 13J25.12

תיאור

מכתב מאת אבון בן צדקה אלמגרבי, מירושלים, אל אבו זכריא חיים בן עמאר בן מדיני (״הפלרמיטני״), בפוסטאט. התיארוך: בערך מארס 1055, לפי גיל. בתחילת המכתב מנחם אבון את חיים על מות בנו, ולאחר מכן הוא מפריך בתוקף האשמות שהוטחו ביושרו (טענות על חובות לשלטון ולמשרד הירושות בסך עד 1000 דינרים). הוא מקלל את מתנגדיו בצרעת — המחלה המקראית הדומה למחלת הצרעת — תוך שהוא מצטט אמרה תלמודית: ״כל החושד בכשרים — לוקה בגופו״. אבון כתב את המכתב מתוך ״מרירות הנפש״. הוא מצדיק את התנהגותו הרעה של חיים, שכן הוא יודע שחיים אינו במצבו הרגיל בשל אבלו; ״תלאות הזמן משנות את אכלאק (המידות) של האדם, ובמיוחד אסון כזה שפקד את לבך״. אבון מתלונן על כך שנהראי בן נסים קיבל את מכתביו אך אינו טורח להשיב. חלק מן המידע מתבסס על כרטסת גויטיין.

Princeton Geniza Project description: Letter from Abūn b. Ṣadaqa al-Maghribī, in Jerusalem, to Abū Zakariyyā Ḥayyim b. ʿAmmār b. Madīnī ("Palermitan"), in Fustat. Dating: ca. March 1055 CE, according to Gil. Abūn first consoles Ḥayyim on the death of a son, and he then vehemently refutes allegations against his integrity (charges of debts to the government and the office of the inheritance up to 1000 dinars). He curses his enemies with ṣaraʿat, the biblical disease akin to leprosy, citing a rabbinic dictum: "Anyone who suspects an innocent man is afflicted in his body." Abūn wrote this letter in "bitterness of spirit." He excuses Ḥayyim's bad behavior, as he knows he Ḥayyim is not himself due to his grief; "The afflictions of Fate change one's akhlāq, especially such a disaster as that which afflicted your heart." Abūn complains that Nahray b. Nissim has received his letters but does not respond. Information in part from Goitein's note card. ASE.