T-S 13J20.18

תיאור

מכתב ממשה בן לוי הלוי, היושב בקליוב, אל הגאון שר שלום הלוי בפוסטאט. כתוב בעברית. לאחר שיר שבח לגאון וברכות פתיחה ארוכות, מספר משה את סיפורו של אדם בשם יפת בן שלמה הרופא, המכונה אבן אלטפאל ("בן הכובס"), שהגיע לקליוב ובידו מכתב משר שלום שלכאורה ממנה אותו למוהל הבלעדי של "כל הכפרים". משה לא הצליח למצוא במכתב את הסימן המיוחד של שר שלום, ולפיכך הכריז שהמכתב מזויף. בנו של מעני העני נימול במקום זאת בידי יפת הקצר, ללא תשלום. כעת מגיע משה לעיקר מכתבו: נודע לו כי אבן אלטפאל הוציא עליו דיבה לפני שר שלום, וטען שאמר דברים נגד הגאון שמעולם לא אמר. בסיומו של המכתב מתחנן משה לרחמים: הוא מצהיר שלא חטא בדבר, שאל לו לשר שלום להאמין לדבר ללא עדים והוכחות, ולבסוף — מי הוא בכלל שהגאון יכעס עליו? "אחרי מי יצא מלך ישראל אחרי מי אתה רודף אחרי כלב מת אחרי פרעוש אחד" (שמואל א' כ"ד, י"ד). בצד השני של הדף הוא מתנצל על איכותו הירודה של הנייר, ומציין שזה הטוב ביותר שהצליח להשיג, וכן על איכות כתיבתו הגרועה. הוא היה מתייצב בעצמו, אך בקושי הצליח אפילו לכתוב מכתב. הוא כתבו בשכבו, מוטל למשכב מחמת חולי במעיו ובעיניו.

Princeton Geniza Project description: Letter from Moshe b. Levi ha-Levi, in Qalyub, to Gaon Sar Shalom ha-Levi, in Fustat. In Hebrew. After a poem in praise in the Gaon and lengthy salutations, Moshe tells the story of a certain Yefet b. Shelomo the physician, known as Ibn al-Ṭaffāl (“son of the fuller”), who arrived in Qalyub bearing a letter from Sar Shalom supposedly appointing him as the exclusive mohel for “all the villages.” Moshe could not find Sar Shalom’s distinctive mark in the letter, so he announced that the letter was counterfeit. The poor man Ma‘ani’s son was circumcised by Yefet ha-Qatzar instead, pro bono. Moshe now gets to the point of the letter: he has heard that Ibn al-Ṭaffāl slandered him to Sar Shalom, claiming that he said things against the Gaon that he never said. Moshe concludes by begging for mercy: he insists that has not done anything wrong, Sar Shalom must not believe anything without witnesses and proofs, and, finally, who is he that Sar Shalom should be angry at him? “After whom is the king of Israel come out? after whom dost thou pursue? after a dead dog, after a flea” (1 Samuel 24:14). On verso, he apologizes for the poor quality of the paper, stating that it was the best he could find, and for the poor quality of his writing. He would have presented himself in person, but it was all he could do to even write a letter. He wrote it lying down, prostrated by illness of his intestines and eyes. See S. D. Goitein, Mediterranean Society, 2:232, 573; 3:503; 4:407. EMS. ASE.